המודלהתשתיתהתחומיםמהלך הלמידהכלים וחומריםמעגל ההתנסות
תשתית ההתנסות היא הבסיס הערכי, הרגשי וההתנהגותי המוטמע בדמותה של המורה/הגננת כאדם וכאשת חינוך. התשתית כוללת ארבעה תחומים שהם אבני היסוד הבסיסיות, ועליהם נבנים הידע, תוכניות הלימודים, שיטות ההוראה, הפרקטיקות והמיומנויות הבין-אישיות והמקצועיות. תחומי התשתית עניינם הסטודנטית – המורה/הגננת לעתיד – כאדם רגיש וערכי, מקצועי, בעל מודעות עצמית גבוהה, הרואה את טובת התלמידים וצורכיהם לנגד עיניה ומתייחסת אליהם ברגישות, בהוגנות ובכבוד. תחומי התשתית משפיעים על שלומות התלמידים ועל המסרים החינוכיים המועברים להם בגלוי או בסמוי.
תחומי התשתית כרוכים האחד באחר, יש ביניהם קשרים ולעיתים אף חפיפות, והשפעתם באה לידי ביטוי בהיבטים השונים המפורטים בתחומי ההתנסות. בשל חשיבותם, רצוי להביאם לידי ביטוי בדיון ובשיח השוטף על תחומי ההתנסות – השיח האישי, הקבוצתי והקהילתי (קהילת אקדמיה-כיתה). להורדת הכלי לשאילת שאלות במשקפי תשתית לחצו כאן.
תחומי התשתית מוצגים בקשת ההתנסות במבנה של טבעות שהיחסים ביניהן הם של הכלה, ולא של חשיבות.
הטבעת הפנימית היא אתיקה ויושרה, שכן התנהגויות המבטאות אתיקה ויושרה נגזרות מתוך ערכים, אך ערכים הם מושג רחב יותר, המתייחס להיבטים נוספים. בהתאם לכך, טבעת הערכים חובקת את טבעת האתיקה. טבעת המיומנויות הרגשיות והחברתיות מקיפה את טבעת הערכים, כי אף שחלק מהמיומנויות הרגשיות והחברתיות נובעות ומושפעות מערכים (למשל, הגנה על זכויות של אחרים, זיהוי נורמות חברתיות לא צודקות, הפגנת כנות ויושרה), הרי מיומנויות רגשיות אחרות אינן בהכרח קשורות אליהם (כמו זיהוי רגשות, מיומנות של אמפתיה, ניהול רגשות, ארגון, תחושת מסוגלות עצמית ומוטיבציה פנימית). טבעת הרפלקציה היא הטבעת החיצונית והמקיפה ביותר, שכן הרפלקציה עוסקת בכל התחומים וההיבטים בכללותם – של התשתית ושל ההתנסות.
תפיסה סדורה וכללים של ההתנהגות המקצועית והמוסרית המצופה מהסטודנטים ומהסטודנטיות בהתנסות הקלינית.
הוראה הוא מקצוע המחייב מידה גבוהה של אתיקה כלפי התלמידים, כלפי העמיתים וכלפי ההורים, וכל מורה חייב להתנהג לפי קוד התנהגותי ברור. התנהגות אתית משמעותה התנהגות המונעת מכוח ערכים שעניינם מניעת פגיעה מכוונת באחרים, שמירה והגנה עליהם (OECD, 2019), והיא באה לידי ביטוי ביושר, בכנות, בהפעלת שיקולי דעת מושכלים, במקצועיות ובהגינות, ונעשית מתוך כבוד לזולת. הסטודנטים והסטודנטיות בהתנסות הקלינית נדרשים לעמוד בכללי האתיקה המצופים מהם – בכיתה ובבית הספר או בגן. ההתנהגויות האתיות נובעות מערכי הארגון ומערכי הפרט, ולכן טבעת האתיקה מוכלת בתוך טבעת הערכים.
לפנינו דוגמאות אחדות להתנהגויות אתיות בהקשר של התנסות בהוראה:
ערך הוא עיקרון המנחה התנהגות וקובע מה טוב ומה רע, מה מותר ומה אסור, מה ראוי ומה פסול (המילון המקוון של סוציולוגיה בחינוך).
ההגדרה המילונית של המילה "ערך" עיקרה בשווי כספי: "שווי, שיעור, חשיבות" (אבן שושן). בשלהי המאה ה-19 הרחיבו דורקהיים ואחרים את השימוש במונח להקשרים נוספים, וכיום הוא שגור בעיקר במישור האתי, ומתאר עקרונות הקובעים את התנהגותם של הפרט ושל החברה. דהיינו, ערך שאדם מכיר בו ואוחז בו מחייב אותו לנהוג על פיו כברירת מחדל, אלא אם יתנגש בערך אחר, שגם בו הוא אוחז. במקרים של התנגשות, יחליט האדם באיזה מהערכים לדבוק (שורק, 2016).
"האמונות שלך הופכות למחשבות שלך, המחשבות שלך מתורגמות למילים שלך, המילים שלך הופכות לפעולות שלך, הפעולות שלך הופכות להרגלים שלך, ההרגלים הופכים לערכים, הערכים הם אלו שקובעים את גורלך". (מהטמה גנדי)
בדומה לכך, לפי ההגדרה שמנסח ה-OECD, ערכים הם עקרונות שנמצאים בבסיס האמונות של אנשים באשר לחשיבותם של דברים, והם המנחים אותם בהחלטות שהם מקבלים בכל תחומי החיים, הפרטיים והציבוריים (OECD, 2018). למעשה, הערכים מגדירים סדרי עדיפויות של אנשים בשיפוטים שהם מבצעים ובשאיפות שלהם כשהם חותרים לשיפור. ממסמכים בין-לאומיים שנסקרו על ידי ה-OECD עלתה הסכמה על חשיבותם של ערכים דוגמת שוויון, צדק, כבוד, חופש, פתיחות, סובלנות ודמוקרטיה.
לסטודנטית בשלב ההתנסות יש השפעה ניכרת על התלמידים, והם רואים בה מודל לחיקוי. היא מביאה עימה לאינטראקציה עם תלמידיה את סל הערכים, התפיסות והאמונות שהיא אוחזת בהם בנוגע למה שראוי ומה שאינו ראוי, מה חשוב ומה לא, מה רצוי ומה הוגן. לכל אלו יחד, בשילוב גורמים נוספים, יש השפעה מכרעת על ההתנהגות שלה בכיתה כמורה, על שיטות ההוראה שהיא נוקטת ועל המסרים שהיא מעבירה לתלמידים. אי לכך, מוטלת עליה האחריות לזהות את הערכים שלאורם היא פועלת, ולדעת לזהות באילו אופנים הם באים לידי ביטוי בהתנהגותה בבית הספר. זאת ועוד, אף שמצופה ממנה להנחיל לתלמידים ערכים באמצעות העלאת דילמות מוסריות וסוגיות ערכיות, עליה להיות ערה לפערים בינה לבין התלמידים, ולהתמודד עם הפערים הללו בדרכי ההוראה שהיא נוקטת.
מערך של כישורים חברתיים, רגשיים, התנהגותיים ותכונות אופי הנדרשים כדי לקדם התפתחות מיטבית, חוסן, השגת מטרות ושגשוג, במגוון הקשרים וסביבות תרבותיות (קופלמן-רובין, תורן וויייס-קליימן, חסר תאריך; בנבישתי ופרדימן 2020). יש להשקיע בטיפוח מיומנויות אלו בקרב הסטודנטיות להוראה כדי שהן בתורן יוכלו לטפח את ההיבטים הרגשיים והחברתיים של תלמידיהן, בהתנסות ובעתיד. ההתנסות הקלינית מאפשרת להן להביא לידי ביטוי את המיומנויות שלהן ולקדם את תהליכי הצמיחה האישית שלהן.
המסגרת התאורטית המקובלת ביותר כיום היא זו של הארגון האמריקאי CASEL. מסגרת זו ממפה חמש יכולות-על, בין-אישיות ותוך-אישיות: (1) ניהול עצמי; (2) מודעות עצמית; (3) בניית מערכות יחסים בין-אישיים תומכות ובריאות; (4) מודעות חברתית; (5) קבלת החלטות אחראית ואכפתית באינטראקציות חברתיות (לסקירות ולכלים: אבני ראשה).
האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים (היוזמה) הקימה לבקשת משרד החינוך ועדת מומחים, כדי שתקדם תהליך למידה מקיף בנושא טיפוח מיומנויות חברתיות-רגשיות במערכת החינוך (בניבנישתי ופרידמן, 2020).
הוועדה קבעה כי טיפוח של למידה רגשית-חברתית היא מהלך עמוק של שינוי תרבותי וארגוני ואימוץ של דרך חיים. מהלך זה צריך לכלול את התנהגות המורים בבית הספר בכלל ובכיתה בפרט ואת הסביבה החברתית, הרגשית והלימודית, שבה פועלים כל הלוקחים חלק במוסד החינוכי (בנבנישתי ופרידמן, 2020, עמ' 15).
עוד הוסיפה הוועדה כי "יש כיום הסכמה גורפת על החשיבות הרבה של התנהגויות מורה המטפחות ומקנות למידה רגשית-חברתית ויוצרות תשתית של פנִיּות ורצון ללמידה כזו. התנהגויות אלו חשובות בכל מפגש ואינטראקציה עם תלמידים" (בנבנישתי ופרידמן, 2020, עמ' 16).
היות שכך, קראה הוועדה "לקדם למידה-חברתית רגשית לכל המבוגרים בבית הספר, כולל הצוותים האדמיניסטרטיביים. במסגרת זו יושם דגש על הרחבת המודעות שלהם והכלים שברשותם, כך שיוכלו לשמש מודל ולהשפיע בהתנהגותם על קידום למידה רגשית-חברתית בקרב התלמידים. לתפיסה זו יש השלכות חשובות על הכשרת מורים, ההתפתחות המקצועית שלהם והתמיכה שהם צריכים לקבל" (בנבנישתי ופרידמן, 2020, עמ' 16).
בהתנסות, הסטודנטיות משתלבות בעשייה הבית-ספרית, והן חשופות לעולם מורכב וחדש עבורן. עולם זה כולל אינטראקציות בין-אישיות עם תלמידים ועם מורים, התלבטויות, שאלות, דילמות ולחצים. חשוב מאוד לתמוך בסטודנטיות בתהליכי הצמיחה האישית שלהן, כך שיוכלו לשגשג מבחינה אישית ומקצועית, ולקיים אינטראקציות מצמיחות עם התלמידים ועם צוות בית הספר.
רפלקציה מכוונת לפיתוח חשיבה ביקורתית, המערבת התבוננות של העוסקים בהוראה פנימה, והפעלת תהליכי שיפוט ובקרה עצמיים על פעולתם החינוכית (הבית-ספרית, הכיתתית, האישית) וההוראתית. הסתכלות ביקורתית זו הופכת את הידע שלהם מסמוי לגלוי, מאפשרת הבנה עמוקה יותר של הסיבות ושיקולי הדעת שהובילו לפעולה זו אחר אחרת, ובכך הפעולה נעשית שקולה ולא אוטומטית. השיח הרפלקטיבי, לצד שיפור ההוראה, מעביר את המסר החשוב של תהליך התפתחות ותנופה לאורך החיים; תהליך של בחינה עצמית מתמדת, התבוננות פנימית וגם צבירה של ידע, שיטות וגישות, ושיתוף של רעיונות חדשים ותובנות.
"איננו לומדים מההתנסות...
אלא מהרפלקציה על ההתנסות".
(ג'ון דיואי, 1933)
חשיבה רפלקטיבית איננה מצטמצמת לחשיבה על פעולות בלבד, אלא חלה על כל היבט בהתנסות: אמונות, טענות והחשיבה עצמה (זילברשטיין, 1998). בליקלי ועמיתיו (Bleakley, 2020) מדגישים את המקום החשוב שיש לרפלקציה הרגשית בחוויית ההוראה בקרב סטודנטים וסטודנטיות להוראה בהתנסות. הרפלקציה, אם כן, מביאה להבנה מעמיקה של ההתנהגות, הרגשות ושיקולי הדעת, ויכולה לעזור בהתנהלות טובה יותר בעתיד.
תהליך זה של למידה מתוך רפלקציה מעמיק עוד יותר כשהוא משולב בתוך מעגל למידה שכולל שלבים כגון אלה: (1) התנסות; (2) חשיבה רפלקטיבית על ההתנסות; (3) ניתוח הרפלקציה וגזירת מסקנות; (4) תכנון יישום משופר; (5) התנסות מחודשת (Barnett & O’Mahony, 2006).
השיח הרפלקטיבי בשלב ההתנסות של הסטודנטיות הוא פעולה שבשגרה בחלק ניכר ממוסדות ההכשרה. המורה או הגננת המכשירה והמדריכה הפדגוגית משמשות מנחות ומלוות, וגם יכולות להיות מודל להתפתחות מקצועית ואישית בעזרת רפלקציה איכותית שהן מקיימות. קהילת אקדמיה-כיתה היא סביבה מתאימה, נוסף על הליווי הפרטני, להמחשה, להדגמה ולשיפור היכולות הללו, בקרב כל המשתתפות (הסטודנטיות והמורות/הגננות המכשירות).
קשת ההתנסות מורכבת מתשתית ומארבעה תחומי התנסות. התשתית מגדירה את היסוד שעליו תיבנה ההוראה; קיומה הכרחי וחיוני, והיא משפיעה על כל תחום ותחום בהתנסות בהוראה. תחומי ההתנסות, לעומת זאת, מתמקדים בהיבטים מעשיים הקשורים בפדגוגיה ובהוראה, ובהם מגוון של פרקטיקות, מיומנויות והתנהגויות הרלוונטיות לתפקוד בכיתה, בבית הספר או בגן, או לקשר עם גורמי ההכשרה.
להורדה