הסטודנטיות להוראה בשלב ההתנסות הקלינית נקלטות במוסדות החינוך – בבתי הספר ובגנים – והופכות לשותפות משמעותיות בעשייה החינוכית. זהו שלב של תנופה וצמיחה מקצועית של הסטודנטיות, ומושקעים בו משאבים רבים של תמיכה של מורה או גננת מכשירה ושל מדריכה פדגוגית מטעם המוסד המכשיר.
קשת ההתנסות היא מסגרת המציעה לכל הלוקחים חלק בהכשרת הסטודנטיות – המורות, הגננות, המדריכות הפדגוגיות והסטודנטיות עצמן – תפריט מגוון של מאפיינים וממדים המתארים את דמות הסטודנטית ואת תחומי הפרקטיקה שלה בהתנסות. הקשת יכולה להשתלב ככלי עבודה בהדרכה הפדגוגית ולסייע ביצירת בסיס רעיוני ומשענת לתהליכים כמו: הגדרת ציפיות, שיחה פדגוגית עם הסטודנטיות, תהליכי היוועצות אישיים או בקהילת אקדמיה-כיתה, למידה שיתופית והערכה מעצבת.
הקשת נשענת על מפת המדדים שפיתחו ראמ"ה ומשרד החינוך בעבור מתמחים בהוראה, והיא עברה הסבה כך שתתאים לשלב המקצועי שהסטודנטיות נמצאות בו בשלב ההתנסות. ההתאמה נעשתה במענה לצורך שעלה בחלק ממוסדות ההכשרה – לייצר שפה משותפת לשיח ולהערכה בשלב למידה זה. צוות מו"פ התנסות בהוראה קיים לשם כך כמה מפגשי היוועצות עם כ-50 מדריכות פדגוגיות ממוסדות שונים להכשרת עובדי הוראה. מפגשים אלו סייעו לגבש שורה ארוכה של שינויים והתאמות במפת הממדים.
יש להתייחס אל הקשת כאל הצעה הפתוחה לשינויים, לשיפורים ולדיוקים בכל עת.
אומנם הקשת מגוונת ומפורטת, אולם אין בהצגתה כדי לרמוז שהיא ממצה את כלל ההיבטים, התחומים והרכיבים של ההוראה, או כדי לטפח את התפיסה שפירוק ההוראה לרכיבים ושיפורם ייצר הוראה "אידיאלית". ככל שעוסקים בתחום דינמי ומורכב כמו הוראה, השלם יהיה לעולם גדול מסכום חלקיו. אייזנר תיאר זאת יפה כשדימה את מלאכת ההוראה לאומנות, ואת המורה למנצח על מקהלה (Eisner, 1983). אי לכך, בעבודה עם הקשת חשוב לעבור בכל העת מהמכלול לפרטני ומהפרטני למכלול, לראות ברכיבים סימני דרך ואותות להתבוננות ולהעמקה, ולקיים שיח על הזיקה בין השלם לרכיביו.
זאת ועוד, יש להתייחס אל הקשת כאל הצעה הפתוחה לשינויים, לשיפורים ולדיוקים בכל עת. כל מוסד מכשיר רשאי להתאימה לצרכיו, ובכלל זה לשלבי גיל שונים, סוגי חינוך, תפיסות העולם שהוא אוחז בהן וההקשר החברתי-תרבותי שהוא פועל בו.
הקשת תשמש לביסוס תהליך ההדרכה הפדגוגית המלווה את הסטודנטיות בהתנסות הקלינית, החל משלב הגדרת הציפיות עבור במיפוי עצמי ובקביעת נושאים להתמקדות ולהעמקה, וכלה בביסוס תהליכי למידה ורפלקציה, שיחות היוועצות, חקר פרקטיקה ובניית תהליך של הערכה מעצבת. כל אלה יכולים להיות מוטמעים בליווי האישי ובמסגרת קהילת אקדמיה-כיתה.
מיסוד של תהליכי עבודה שוטפים עם קשת ההתנסות יתרום לפיתוח המודעות והרפלקציה על התהליך החינוכי באמצעות הנכחה בשיח של מגוון רחב של פרקטיקות והיבטים. בה בעת, תצמח שפה משותפת בין הגורמים המעורבים בשלב התנסות – המובילה האקדמית, המורה/גננת המכשירה והסטודנטיות.
קשת ההתנסות מורכבת מתשתית ומארבעה תחומי התנסות. התשתית מגדירה את היסוד שעליו תיבנה ההוראה; קיומה הכרחי וחיוני, והיא משפיעה על כל תחום ותחום בהתנסות בהוראה. תחומי ההתנסות, לעומת זאת, מתמקדים בהיבטים מעשיים הקשורים בפדגוגיה ובהוראה, ובהם מגוון של פרקטיקות, מיומנויות והתנהגויות הרלוונטיות לתפקוד בכיתה, בבית הספר או בגן, או לקשר עם גורמי ההכשרה. כל תחום מתחומי ההתנסות מתייחס להיבטים שונים בהתנסות, ובכל היבט מספר שונה של רכיבים. הקשת בנויה אפוא מתשתית ההתנסות, ומארבעה תחומי התנסות, המתמקדים ב-12 היבטים וב-50 רכיבים.
להורדה